שאלות ותשובות – סתימות ושחזורים

סתימה לבנה או אפורה?

כשמדובר בחוזק הסתימה אני ממליץ חד משמעית על סתימה אפורה (אמלגם) . חוזקה הוא רב יותר משמעותית לעומת סתימות לבנות. אבל, יש לשקול לגבי כל מקרה אסתטיקה מול חוזק – שהרי לא נבצע סתימות אפורות בשיניים קדמיות. מצד שני, מיותר לבצע סתימות לבנות באיזורים אחוריים ולא נראים, שם הסתימות הלבנות לא בנויות כדי לעמוד בעומס. בקיצור – כל מקרה לגופו.

כמה שנים מחזיק שחזור?

שאלה טובה. התשובה מורכבת . אם אנחנו בוחנים שחזור קלינית – כלומר כמה שנים הוא מחזיק בפה , בלי להתחשב בצילומים , אנו יכולים להגיע למשך זמן ארוך מהזמן האמיתי .
בפועל שחזור נכשל ברגע שמתגלה בו עששת משנית (רקבון בשוליים ) ויש להחליפו מיד , המצב לרוב נראה בצילום קודם , ורק אז רואים אותו קלינית .
שחזור טוב אמור להחזיק יותר מ 7 שנים. כאשר אמלגם (סתימה אפורה) , למעשה, ברוב המקרים יחזיק הרבה יותר שנים – לעיתים אף יותר מ 20 שנה .סתימות לבנות עשויות להחזיק מעמד גם פחות מ 7 שנים , בעיקר אם הן גדולות וממוקמות בשיניים אחוריות .
נתון נוסף הוא שינוי צבע בסתימות לבנות – אנו מדברים על שנתיים – שלוש לשינוי גוון בסתימות לבנות , מבלי שתיווצר עששת. כך שאם לסתימה לבנה יש מרכיב קדמי אסתטי , לעיתים יהיה צורך להחליפה כל 2-3 שנים מסיבות אסתטיות , ללא קשר לכשלון הסתימה.

מה בגורל השלמה קדמית?

השלמות קדמיות אחרי שבר חלק משן מקדימה, על ידי סתימות לבנות (קומפוזיט), הן הכי לא צפויות. קשה מאוד להתחייב באשר למשך חייהן .
בגילאים 7-12 השיניים הקדמיות הן בולטות יותר (ugly duck stage ) ומועדות יותר לשברים , זה הגיל העיקרי בו נשברות שיניים קדמיות .
לרוב עד גיל 18 , אנו לא נוהגים לבצע כתרים בגלל שאנו מחכים להתייצבות הסגר. ולכן בגילאים אלה אנו עובדים בעיקר עם החומר לסתימות לבנות.
מדובר בהשלמה מחומר שהוא קרוב בחוזקו לפלסטיק, הוא נוח להישבר ולעיתים גם להתנתק מהשן .
באיזון נכון של הסגר , ובהדרכה נכונה של ההורים והילד (הרגלי אכילה , לעיסה, הגיינה ) אנו מסוגלים להחזיק את השחזורים הללו לאורך שנות ההתבגרות של הילד , עם תחזוקת צבע קלה כל שנתיים – שלוש.
בגילאים היותר מאוחרים עומדות לרשותנו גם אופציות הציפוי (למינייט) וכתרים אסתטיים (זירקוניה/פרוסרה) .

סתימה או טיפול שורש?

יש מקרים שבהם העששת (רקבון השן) הגיעה כל כך עמוק וקרוב למוך השן שאנו מאוד מתלבטים האם ללכת לכיוון שמרני, כלומר סתימה, או לבצע טיפול שורש. יש לזכור שכאשר העששת מאוד עמוקה יש פגיעה מסויימת במוך השן – שבחלק מהמקרים היא כבר אינה הפיכה. אנו כרופאי שיניים לא יכולים לדעת מתי זה קורה.
בכל מקרה מומלץ לנצל הפוגה כאשר למתרפא אין כאבים באיזור (חוץ מרגישות לקור), ולנסות לבצע סתימה אם ניתן. יש לקחת בחשבון שכעבור תקופה קצרה – השן עלולה לא לסבול את המצב ויהיה צורך בכל זאת לבצע טיפול שורש, אפילו שנראה בהתחלה שהצלנו את השן .
שן שהיא כואבת מלכתחילה ללא קשר לרגישות כזו או אחרת ויש בה עששת עמוקה – היא תמיד שן שדורשת טיפול שורש.

מהם משטחי סתימה?

לפי כמות הקירות שבהם יש ריקבון (עששת) וצריך להסירם ולבנותם מחדש על ידי שחזור , אנו מדברים על משטחים . סתימה של שני משטחים היא סתימה שמערבת שני קירות שן , למשל. קיימות אותיות על מנת לציין את משטחי הסתימות השונים :
B – לכיוון הלחי , L – לכיוון הלשון , P (לכיוון החיך ) , D (לכיוון החלק האחורי של הפה) , M (לכיוון החלק האמצעי של הפה ) , O (לכיוון החלק הסגרי בשיניים אחוריות ) , I (החלק החותך בשיניים קדמיות ) .

שחזור או סתימה?

למעשה, פרקטית, מדובר באותו מושג – אם מבינים למה צריך להגיע…
סתימה היא ההגדרה שמציינת את התפיסה המיושנת – ומשמעותה היא סתימה של חור בשן ללא שום התחשבות באנטומיה של השן.
עם השנים הבינו שחשוב מאוד לשחזר את הצורה האנטומית המדויקת של השן , לשם תפקוד תקין שלה – לאחר הרס על ידי עששת (רקבון ) ולכן אנו נוטים להחליף את המושג המיושן של סתימה – בשחזור.