שאלות ותשובות - טיפול שורש

 

לא. השן בנויה מ- 3 שכבות: אמייל, דנטין (חומרים קשים ) והשכבה השלישית היא מוך השן. בטיפול השורש מוציאים באמצעות פוצרים את מוך השן (בשפת העם: "העצב" ) מכל השן בצורה יסודית, וממלאים את השן בחומר דמוי גומי . טיפול השורש הוא שלב חשוב ביותר בסיכויי הישרדות של השן בעתיד- טיפול שורש רע (ולרוב זול) כמעט ולא ניתן לתקן ברוב המקרים – כך שהכי פשוט לבצע את טיפול השורש מלכתחילה ברמה הגבוהה ביותר. וחשוב לציין : זה לא כואב . טיפול השורש מאפשר לשן מתה להתקיים בגוף חי.   הבעיה היא ששן אחרי טיפול שורש היא חלשה יותר לעומת שן חיה – ולכן חשוב מאוד לבצע כתר על שן אחרי טיפול שורש.

 

בהחלט. סתימה זמנית כהגדרתה היא זמנית. מדובר בסתימה מאוד דולפת ולא מדוייקת. תמיד נמצא עששת (רקבון) משמעותית מתחת לסתימה זמנית מוזנחת. בנוסף לכך עלול הדבר לגרום לדליפת חיידקים מתעלות השורש אל עבר העצם התומכת וליצירת זיהום בעצם (תהליך ציסטי/מורסה) דבר בעל השלכות בריאותיות סיסטמיות!

לצערנו, חומר האיטום האידאלי עדיין לא הומצא. לכן אנו משקיעים מאוד באיטום השן אחרי טיפול השורש הן על ידי מבנה והן על ידי כתר.

מבנה הוא שחזור הכותרת אחרי טיפול שורש על ידי חומר סתימה, עם או בלי בורג (מומלץ בלי, כל עוד ניתן למנוע כוחות שעלולים לסדוק את השורש). לאחר ביצוע המבנה השן משוחזרת לצורתה המקורית טרם הטיפול, אך אינה מוגנת מפני שבירה. לכן יש צורך בכתר אחרי ביצוע מבנה.

שן יכולה להתקיים בפה כל עוד השורשים הם שלמים והמעטפת החיצונית שלהם היא שלמה וללא פגע. ברגע שהשורש נסדק – כלומר יש מעבר מהפנים אל החוץ שלא דרך קצה השורש, זהו סדק בשורש. 
סדק בשורש גורם לאובדן עצם חמור באיזור ולנזק משמעותי. שן שאובחנה עם סדק בשורש חייבת להיעקר בהקדם האפשרי.

כן, באיזור העצם הסמוכה לשן המטופלת נוצרת בצקת קלה, הגורמת כאב עמום אחרי טיפול שורש הנמשך מספר ימים. נורמלי לחלוטין.

גם טיפול השורש הטוב ביותר יכול להיכשל . מחקרים מראים שכ 87% מטיפולי השורש שנעשו כמו שצריך יצליחו כעבור 5 שנים.

ככל שאיכות טיפול השורש יורדת - סיכויי הכשלון עולים בצורה תלולה.

לביצוע טיפול שורש מחדש- חידוש טיפול שורש יש מעל 72% הצלחה ל 5 שנים.  כך שיש הצדקה מלאה לנסות לבצע את הטיפול , כל עוד מוודאים שאכן הסיבה היא כשלון של טיפול השורש ולא סדק בשן (שאז זה מחייב עקירה ) .

 

כאן אנו מגיעים לנושא מורכב. התשובה לכך היא כנראה צורה אנטומית בעייתית מאוד של קצה השורש שאינה מאפשרת הגעה אמיתית לקצה השורש על ידי המכשור שקיים ברשותנו . ולכן לא ניתן לנקות ביעילות אמיתית את השורשים במהלך טיפול השורש.

במקרה כזה אנו נכנסים בעזרת מיקרוסקופ טיפולי על קצה השורש - כירורגית , וכורתים רק את קצה השורש, תוך וידוא שאין סדק בשן (שיחייב עקירה), ומבצעים מיקרו סתימת שורש - מקצה השורש, לסתימה זו קוראים סתימה רטרוגרדית . ולפרוצדורה קוראים אפיסקטומי .

באמצעות המיקרוסקופ הטיפולי אנו מגיעים לסיכויי הצלחה של כ 95% וזאת בתנאי שמיצינו כהלכה את טיפול השורש , חידוש וכו' . אין ערך לטיפול שורש כירורגי ללא טיפול שורש קודם אופטימלי . סיכויים גבוהים כאלה מצדיקים הצלה של השן, כי שום שתל לא יהווה תחליף הולם לשן טובה.  

באפיסקטומי הקלאסי ללא מיקרוסקופ - שלצערנו עדיין מתבצע ברוב המקרים , יש סיכויי הצלחה של 51% בלבד !

 

איך יכולנו לבצע בעבר טיפולי שורש ללא מיקרוסקופ ?

מסתבר שלראות יש ערך אדיר, כמה שהאצבעות יהיו רגישות , אין כמו לראות את שדה העבודה. המיקרוסקופ יכול להגדיל את שדה העבודה עד פי 60. קיים ברשותנו מכשור מוקטן המתאים לעבודה בשדה מיקרוסקופי .

יתרונותיו של המיקרוסקופ נעוצים בראות האדירה - שדה העבודה נראה, הניתוח הוא מדויק ביותר, טיפולי השורש הם בציר האורך של התעלה. ולא פחות חשוב מכך - אם יש סדק בשורש במקרה, הוא יאותר מיד, ואז לא נבזבז מאמץ ומשאבים לנסות להציל את השן, כי שן עם סדק גורלה אחד - עקירה.

כפי שציינתי קודם - סיכויי ההצלחה של אפיסקטומי - ניתוח כריתת חוד שורש - עולים מ 51% ל 95% רק בזכות עבודה תחת מיקרוסקופ .